איריס סורוקר

על מדף חדרי ניצבת תמונה ממוסגרת ובה שיר. קיבלתי אותה מהמורה שלי, עליזה וסרמן, ואני כמורה מקריאה אותו לתלמידיי.

פרננדו פסואה כתב שם על היכולת לחיות:

"מה שעשיתי מן החיים" – פרננדו פסואה

"לרכש הכל בספיקה אלוהית

את ימי האתמול, את ההסכמות, את האזהרות

את הדברים היפים של החיים

את הכשרון, את הסגולה, את החסינות

את הנטייה ללוות אחרים לביתם

את מצב הנוסע

את הכדאיות לעלות כבר לרכב כדי לתפוס מקום,

ותמיר חסר משהו, כוס, משב רוח, משפט,

והחיים כואבים ככל שנהנים יותר, ככל שממציאים יותר. 

היכולת לצחוק, לצחוק, להשתפך בצחוק,

לצחוק כמו כוס שפוכה,

מטורף כליל רק מהרגשה,

מרופט כליל מהתחככותי בדברים,

פצוע בפי מנשיכת דברים,

בצפרנים מדממות מחטיפת דברים,

ואחר כך תנו לי את תא הכלא שתרצו שאזכר בחיים."